תהליך התכנון האדריכלי

אדריכל הניגש לתכנון אדריכלי של בית מגורים משפחתי מתנהל במרחב בין ארבעה שדות שונים .

השדה הראשון, והבסיסי ביותר הוא: צרכי המשפחה.
לדוגמא: מהו גודל המבנה הנדרש וכמה חדרי שינה נדרשים. האם החדר מתאים לילד אחד או לשניים.
מעל לכל אדריכל טוב חייב לשמור על מסגרת התקציב העומד לרשות הפרויקט. לצורך כך משתמש אריק רבינוביץ בשאלון מפורט אשר עוזר להתמקד ולהחליט מהם באמת הדרישות והציפיות של הלקוח מהמבנה לו יקרא בקרוב בית.

השדה הראשון

 

השדה השני הוא רוח הפרויקט, האווירה, התחושה, החלומות.
אין טעם להיכנס לפרויקט תכנון בית מגורים שתוכנן למשפחה אנונימית כללית, ולא במיוחד וספציפית לכם אישית. עבורינו, בתור אדריכלים, זהו הנושא העיקרי. כאן נכנס אדריכל הפרוייקט לתחום עיצוב הבית. יש לנסות לברר מהו הרעיון העיצובי הנכון עבור הלקוח הספציפי ומהו הקו המוביל האמיתי .

מושגים כמו פרופורציה ,הרמוניה, סימטריה , מסה , פרספקטיבה ,חומר ,מראה סגור ,צבעים חמים ,אור טבעי – כל אלו הם מושגים תכנוניים- עיצוביים בהם משתמש אדריכל והם שיוצרים את נשמת המבנה. כלומר, את הדבר שבו אנו מרגישים מזוהים עם הבית ושבגללו שווה להיכנס לפרויקט המורכב הזה.

בהקשר לכך, נתוני המגרש כגון מיקום הנוף, הטופוגרפיה, ואפשרויות מיקום המבנה כלפי רוחות השמים הינם חשובים ביותר עבור עבודת אדריכלות ובעלי השפעה גדולה על אדריכל בעת תכנון בית.

השדה השני

 

השדה השלישי כולל בתוכו חוקי התכנון והבניה של מדינת ישראל ואפשרויות הבניה במגרש על פי תקנון התב"ע אותו יש לקבל בועדת התכנון של העירייה.
על אדריכל הפרוייקט להתחשב במגבלות החוק ולהתאים תכנון בית פרטי למגבלות אלו.

השדה השלישי

 

השדה הרביעי הוא שדה הטכניקה והפרקטיקה של בניית בית פרטי .
חובת אדריכל להתאים תכנון בית החלומות על הנייר למציאות. משרד אדריכלים חייב לפעול בהתאם לאפשרויות בשטח, וליכולות הבניה בתיאום עם התכנון של המהנדסים האחרים הקשורים לפרוייקט. כלומר, עבודת אדריכלות, מרשימה ככל שתהיה על הנייר, לא שווה את הנייר עליו היא משורטטת, אם לא תתאים למגבלות ולאפשרויות באופן מעשי. הלקוח לא צריך לגשר בין העיצוב האדריכלי לבין המהנדסים האחרים של תכנון הבית. על האדריכל לעשות זאת.

השדה הרביעי

 

לאחר קבלת תמונה ברורה על הצרכים לעומת האפשרויות מתחיל אדריכל הפרוייקט ליצור סקיצות.
בתחילה יהיו הסקיצות סכמתיות כדי לבדוק את הכיוונים האפשריים. הסקיצות מוצגות לפני הלקוח וביחד עם אדריכל הפרוייקט בוחרים את כיוון עיצוב הבית. משם ממשיכים לתכניות מפורטות יותר והדמיות תלת מימד עד למצב "סכמה מוסכמת" ולאחריה "תכנית מוסכמת".

כדי להתחיל בתהליך היתר בניה יש לקבל ממודד מוסמך מפה טופוגרפית ומצבית של המגרש. את המפה הזו יש להגיש לוועדה ולפתוח תיק בקשה להיתר בניה. בוועדה יסמנו את "קו הבניין" הספציפי למגרש זה."קו בנין" הוא הגבול בו ניתן לבנות בתוך המגרש.

שרטוט היתר בניה כולל אלמנטים רבים.
בקצרה : פירוט השטח המבוקש לבניה, תכנית העמדה במגרש, תכנית פיתוח, תכנית מפורטת של כל הקומות החתכים והחזיתות ואף תכנית מרחב מוגן שבה מעורב גם מהנדס הבניין. כדי להעמיק בחומר על תהליך התקדמות היתר בניה לחץ כאן .

לאחר קבלת היתר בניה ניתן להתחיל ב"תכניות עבודה" אדריכליות.
אלו הן תכניות מפורטות מאוד עם הרבה מידות, פרטים נוספים והערות לביצוע שלא פורטו בהיתר הבניה.

את התכניות האלו מקבלים שאר המהנדסים בפרויקט ועל פיהם כל אחד מהם מוסיף תכניות עבודה משלו על פי המקצוע שלו.

תחומי ההנדסה שיש לקבל תכניות שלהם: ראה  "רשימת מהנדסים בפרויקט".

לאחר שהסתיימה עבודת המהנדסים והתאום ביניהם אפשר לתת אותם לקבלן לביצוע, ולתת לבית המגורים לקרום עור וגידים עד שיראה הלקוח לפניו את אותו בית פרטי שראה בסכמה הראשונית יחד עם אדריכל הפרוייקט